זיכיונות עסקיים נפוצים למדי בעולם העסקים כיום. במובן הכללי של המילה, זיכיונות הם הסכם שנחתם עם בעל המותג (תהליך טכנולוגי, קניין רוחני, סימן מסחרי, מודל עסקי וכו ') לגבי הזכות להשתמש במותג שצוין בתנאים מסוימים. למעשה, הזכיין (הצד הרוכש את הזכות לשימוש כזה) הופך לשותף של הזכיין (בעל המותג) בפרויקט עסקי מוכן וקידום. לא בחינם, כמובן. תנאי הזכיינות עשויים לכלול לא רק טכנולוגיות וזכות לשחרר מוצרים או לספק שירותים תחת שם מותג מסוים אלא גם אספקת חומרי פרסום, קשרים עסקיים, תוכניות עסקיות, הכשרת כוח אדם וכו '. פרויקט הזכיינות היזמית מספק לזכיין רבים יתרונות.
ראשית, אדם מקבל עסק כמעט מוכן, שמפורסם מספיק, עם לקוחות נאמנים ושותפים עסקיים. שנית, ככלל, כל התהליכים העסקיים כבר עובדו, תוארו בבירור ונבדקו שוב ושוב בפועל. שלישית, הזכיין בדרך כלל לא מתמודד עם המשימה לחקור את השוק ואת העדפות הצרכנים, לפתח מוצרים ומותגים חדשים. המשימה שלה היא לספק תהליכים עסקיים של ייצור וסחר (או שירותים) מוכנים וידועים, שמשמעותם, ככלל, הכנסה מובטחת כמעט ורווחיות רגילה מיד לאחר תחילת העבודה. כמובן שלזכיינות יש גם סיכונים והשלכות שליליות אפשריות מבחינת הפעילות העסקית. ראשית כל, אנו מדברים על הצורך בתשלום תמלוגים (עמלות חובה בגין שימוש בסימן מסחרי). לרוב זה מחושב כאחוז מהמחזור, אך ניתן גם לתקן אותו.
שירותים נוספים (תמיכה בפרסום ומידע, תמיכה עסקית ותמיכה ארגונית, סיוע בבחירת והכשרת עובדים וכו ') אינם ניתנים ללא תשלום. עלות הזכיינות תלויה ישירות במחיר הסימן המסחרי המסופק בחכירה מסוג זה וניתן לחשב אותה באלפי ומיליוני דולרים (למשל, כמו מקדונלד'ס). יש לציין כי חברות גדולות ומוכרות, שזכייניותיה יקרות, מספקות לרוב לזכייניהן את האפשרות לשלם סכומים אלה בתשלומים, דבר המפחית את הנטל על העסק בחודשים הראשונים ואף בשנות קיומו.